עולם הבריאות
קשיש שסובל מירידה קוגנטיבית שכוללת בעיות זיכרון ו/או בעיות בהתמצאות בזמן ו/או התמצאות במקום עשוי להיות מוגדר בתור חולה תשוש נפש. החשש העיקרי אצל חולים אלה הוא מפני מצבי תשישות נפש שעלולים לסכן את הקשיש ואת סביבתו הקרובה. כמו כן, ההגדרה מתייחסת למצבו הקוגנטיבי של האדם ולכן היא רלוונטית גם למקרים שבהם הוא מתפקד באופן עצמאי לגמרי וללא אף בעיה פיזית מיוחדת הניראת לעיין.
יש כמה מצבים רפואיים שמעלים את הסיכון לכך שקשיש יוגדר כחולה מסוג תשושי נפש. ראשית, מחלת האלצהיימר מזוהה עם תשישות נפש כי היא פוגעת בזיכרון ובתפקוד היום יומי של הקשיש. שנית, דמנציה ששכיחה יותר בקרב בני גיל הזהב עלולה גם היא להביא למצב של תשישות נפש. בכל מקרה, הגדרת המצב הרפואי ניתנת על ידי רופא פסיכוגריאטר מומחה בתחומו. תשישות נפש היא הגדרה כללית של מצבים שונים והיא מאופיינת בשורה ארוכה של בעיות בספקטרום מאד רחב.
יש כמה שלבים בתהליך האבחון של טיפול בתשושי נפש. בשלב הראשון נערכת התרשמות כללית על ידי הרופא המטפל. בשלב הזה ניתן להיעזר בשאלון מנטאלי שכולל 10 שאלות פשוטות שנשאל המטופל כמו: מה שמך, מה מקום המגורים של, מה שמו של ראש הממשלה,כמה זה 10 + 10 וכן הלאה. במידה והחולה לא מסוגל לענות על שאלות פשוטות כאלה, הוא בדרך כלל יופנה להמשך הערכה.
בשלב השני מבצעים לחולה מבחן מנטאלי ארוך בו נבדקים אצל החולה מימדים כמו: תפיסת הזמן ותפיסת המקום של הקשיש, תפקוד הזיכרון ויכולת הריכוז שלו, כישורי השפה שלו והיכולת להבין ולבצע הוראות מורכבות מסוימות. השאלון מאפשר לרופא לזהות את אופי הפגיעה הקוגנטיבית ולהתאים עבור המטופל תכנית רפואית המותאמת למצבו. במידה והשאלון המנטאלי מעלה חשש לפגיעה קוגנטיבית, יש צורך במערכת אבחון מקיפה יותר שכוללת שיחות עם החולה ועם בני המשפחה, בחינה של היסטוריה רפואית ועריכת מבחנים לשלילת פגיעה בתפקוד המוח.במקביל נבחן טיפול תרופתי מתאים שמאפשר טיפול בתשושי נפש במטרה שהחולה יחזור לתפקוד והתנהגות נורמלית עד כמה שניתן.
